חברה ?

"תוסיף אתה , אם היא כל כך חשובה לך"

כמובן שהוא נשבר ואחרי יומיים הוסיף אותי. דיברנו בצ'אט מדי פעם , אך התקשור העיקרי שלנו היה דרך לירון . 

אני לא אפרט יותר מדי ואכנס לפרטים , הקשר הזה לא החזיק מעמד יותר מדי זמן . 

הבעייתיות הייתה שהיא בהתחלה לא ממש רציתי אותו , אמרתי ללירון להגיד לו שיש לי מישהו . הוא אמר לה שזה מדליק אותו יותר.

אך התהפכו היוצרות . כשאני רציתי אותו הוא כבר לא ממש רצה אותי.

להליכות שהיינו עושים הוא כבר לא היה מגיע . אני זוכרת שיום אחד החלטתי לדבר איתו , אך בגלל חוסר הביטחון שלי דיברתי איתו דרך הצ'אט של לירון ,ניסיתי בדרך הזאת להשיג מידע עליי , אם הוא מעוניין או שלא . אכן הצלחתי.

"מה עם סול?"

"מה איתה?"

"רוצה קשר איתה?"

"את האמת שלא"

"מה ?! למה ? היה ביניכם קליק , הייתי בטוחה שתרצה "

"תראי לירון , היא חמודה והכל אבל לא יודע .. בהתחלה רציתי אבל עכשיו כבר לא , יש לי סלידה ממנה "

" למה ? מה היא לא יפה , תראה את התמונות שלה היא מהממת !"

"כן בסך הכל היא ניראת טוב , אבל לא יודע לירון , בנות כאלה קשה לי אפילו לזרום איתן לנשיקה" . הבנתי על מה הוא מדבר, ידעתי היטב ממה בדיוק יש לו סלידה . אני ילדה חכמה . בגלל שהבנים האלו , בדרגה שכלית פחותה ממני , היה לי חשוב להבליט את החכמה שלי . כמה טיפשי , אבל בדיעבד לא ידעתי את זה.  אני מודה שדיברתי קצת בהתנשאות ובמילים שרק המתיפייפים מבינינו משתמשים . אולי השתקף ממני ילדה חנונית ? או אולי ילדה מתנשאת ומגעילה ? אולי קרירות ? אולי ילדה לא כיפית , לא מצחיקה , ילדה שלא כיף להיות בחברתה ?

"טוב , לא יודעת מה להגיד לך , פספוס שלך"

"אל תדאגי לי "

הרגשתי איך הלב שלי מתקשה ונהפך לאבן . הרגשתי פתאום כובד כזה באמצע הגוף . היה לי קשה לשמוע דבר כזה על עצמי ואז התחלתי לכעוס על זה שחשבתי לדבר איתו מההתחלה , היה עדיף להשאיר את הדברים כמו שהם , להתעלם ולהעביר את הדף הזה , כמו שאר הדברים שעוברים .

לא נורא , אמרתי לעצמי מטעויות לומדים , זה גם רק ההתחלה , צפויים לך עוד מלא הפתעות בחיים . לא משנה כמה חזרתי על זה , הכאב לא עבר.

לפחות  עכשיו אני יודעת , אני יותר לא במצב של חוסר ודאות . הכל בשליטה והוא לא חייב לדעת שאני יודעת מה שהוא אמר . יותר מאוחר , התהפך עליי עולמי בשנית . לירון ? החברה שלי ? עשתה לי קטע מסריח.

היא אמרה לי שאורן יודע שזאת אני דיברתי איתו ולא היא .

"מה ? איך הוא יודע ?"

"הוא אמר שהוא הרגיש"

" די תעשי לי טובה לירון , הוא לא הרגיש כלום , אני הייתי מבחינה אם כן ,אני לא סתומה"

"סול תאמיני או לא אבל הוא אמר לי"

"טוב , מה שתגידי "

אם מקודם היה לי רע .אז עכשיו רע לי כפול . אי אפשר לסמוך על חברות . כעסתי עליה כל כך , כי ידעתי שהיא זאת שאמרה לו . בנים היה כל עולמה , היא אהבה לקבל מהם את כל תשומת הלב , למשוך אותם אחריה .  היא מוכנה למכור אותי בשבילם ? אני זאתי שהיא תמיד באה אליי ובוכה לי , אני זאתי שמייעצת לה תמיד מה לעשות , איך לעשות , מה הדרך הנכונה לבצע את הדברים , אני זאתי שמציבה מולה את התמונה ומלמדת אותה שלא תמיד הכל זה או שחור או לבן . אז שכחת ? את כל זה את לא מחשיבה ?

לכל אלה שקוראים את זה עד עכשיו ויש להם ספקות לגביה , אולי היא באמת צדקה ואורן הבחין בזה ? אני בעצמי הייתי מתה להאמין לה , אבל דבר שלא ציינתי וחשוב להגיד הוא שהיה לי את הסיסמה שלה של הפייסבוק. ראיתי בדיוק מה היא דיברה איתו , וכן , היא חשפה אותי .

אמרתי לה את זה שאני יודעת שזאת היא , כמובן שהיא אמרה שהיא מצטערת .

"בכלל לא ידעתי שדיברת אותו"

"איך לא ידעת הרי אני אמרתי לך שאני מדברת איתו !"

"טוב סליחה , שכחתי מה אני אעשה , את לא יודעת איזה יום עבר עליי ומה קרה לי " . וככה עבר נושא השיחה אליה. תמיד היא ידעה להתחמק , תמיד היא ידעה לדבר על עצמה ועל הבעיות שלה . תמיד היא ידעה להשכיח ממני כעס . היא הייתה מומחית בזה . כל כך כשרונית שהיא גרמה לי לסלוח לה בכזאת קלות על מה שהיא עשתה . גרמה לי לסלוח על זאת שהיא " מכרה אותי " והיא תמיד תעדיף בנים מאשר כל דבר אחר.

השיחה המשיכה ומשום מה דיברנו רגיל . צחקנו כאילו לא קרה כלום. בסוף השיחה רק אמרתי לה : "תקשיבי , עכשיו תדברי עם אורן ותגידי לו שזאת את דיברת איתו , שסתם צחקת שאמרת שזאת הייתי אני "

"טוב הנה אני כבר ארשום לו הודעה "

"טוב, סומכת עלייך "

האנשים שאנו אוהבים הם האנשים שהכי יכולים להכאיב לך . לסביבה שלנו יש השפעה כל כך חזקה גם אם הם לא מודעים לכך . כל הערה קטנה שלא במקום יכולה להפיל אותנו , יכולה להדהד לנו בראש ללא מנוח . כל מחמאה קטנה יכולה לגרום לנו אושר אדיר , להכניס בנו אדרנלין שיחזיק אותנו ערים לאורך יום שלם. 

זה מה שקרה לי עם לירון . 

אהבתי אותה , בגלל זה נפגעתי ממנה כל כך ובאותה קלות גם יכולתי לשכוח . כי אהבתי , כי לא רציתי לאבד אותה בתור חברה , נתתי לה חשיבות כמו שלא ייחסתי לאף חברה . היא אפילו תפסה את המקום של טופז בתור החברה הכי טובה שלי.

חברות שלי לא ממש אהבו אותה, הן תמיד אמרו לי :"איך את יכולה לסבול אותה ? היא חפרנית ברמות "

תמיד גוננתי עליה , לא נתתי להן להעליב אותה ואמרתי שאם יש להן משהו לומר שלא יגידו בנוכחותי היא חברה שלי וזה מפריע לי מאוד.

רק חבל שזה לא ממש היה הדדי...