כאן הכל התחיל ...

שיזוף כן כן , שיזוף חייכתי  לעצמי בעודי מול המראה . 

זה היה קיץ 2010 , בדיוק סיימתי את החטיבה .והתחלתי לחשוב שבאמת גדלתי ובעוד חודשיים בדיוק אני אהיה בכיתה י' ,יתחילו כל הבגרויות והלחץ יגדל, איך אני אתמודד ? אני בסך הכל ילדה בת 14 וחצי שרק בדצמבר תהיה בת 15 . כל הדברים האלו מלחיצים אני מפחדת .. מה אם לא אצליח ? הלימודים אצלי מדורגים  גבוה בסדר העדיפויות שלי !

טוב נו , קודם נהנה בחופש ורק כשנגיע לנהר - נחצה אותו. כמובן מיד לאחר מכן התחלף נושא המחשבה במוחי , מלימודים לנושא המבוקש - מה עם חבר? אני בת 15 ועוד לא התנשקתי אפילו !! פאדיחות אני חייבת להכיר הקיץ מישהו .

כל זה נקטע עם צלצול הפלאפון ...

"הלו?"

"סול .. איפה את ?"

"אויי שיט.. מיד יוצאת!"

"שוב מרחת זמן מול המראה?"

"תפסת אותי..חח"

"נו יאללה רוצי האוטובוס 5 דקות כאן"

"טוב אני רצה"

"הים מחכה לנו אז מהר!"

זאת הייתה קורל . חברה טובה , ילדה חכמה , שקטה . כמוני. אבל ההבדל בינינו עצום . אני מעיזה , אומרת את דעתי , רבה כשצריך ומתי שמשהו לא נראה לי הוגן .והיא לא . היא נמענת מלתת דעה , אולי היא מפחדת אולי היא רוצה שהכל יהיה רגוע ובסדר . אף פעם לא הבנתי את ההתנהגות הזאת . אבל אהבתי אותה בתור בן אדם , ייעצתי לה מלא,שהיא יותר תדבר , היא השתפרה במקצת אך לא יותר מדי.

היינו 4 בנות . אני וטופז היינו החברות הכי טובות . מהיסודי היינו ביחד . אני זוכרת את היום בכיתה ד' שהיא אמרה לי בואי נהיה החברות הכי טובות ! ומאז זה לא השתנה . כן היו מעידות ונפילות אבל לא נדון בהם , היינו ילדות ותאכלס ? גיל ההתבגרות יותר מעניין ;)

האחרונה בחבורה הייתה ספיר . ספיר הייתה חברה הכי טובה של קורל . היא הייתה החכמה מבין כולנו , בקיצור הכי חנונית . ספיר הייתה הכי קשורה לטופז, קורל הייתה יותר קשורה אליי. היינו המודל לחיקוי שלהן , אני וטופז היינו יוזמות את הפגישות לרוב , היינו קובעות לאן , מתי ואיך והן פשוט היו עושות . זה היה די מציק לנו והיינו רבות איתן הרבה, מי שהייתה נפגעת הכי הרבה הייתה ספיר , היא הייתה די קורבן ואני מודה שקצת הגזמנו  אבל בסך הכל היה לנו כיף , מלא רגעים טובים ומצחיקים . ככה העברנו ביציאות כיפיות קיץ שלם עד העלייה לכיתה י'.

כל זה היה מדגם קטן מהחיים שלי . החלק הזה חשוב להמשך, כי כל זה ? כל מה שרשמתי למעלה הולך להתהפך ובגדול . סדר ההתחרשויות בהמשך יהיה מעניין הרבה יותר . מלא חוויות מלא שינויים . החלפתי הכל הכל הכל . חברות , מראה חיצוני , התנהגות , הרשתי לעצמי לשמוע סוגי מוזיקה שבחיים לא תיארתי לעצמי שאני אשמע . כיתה י' היא הכיתה הכי משמעותית בעיניי . זו הכיתה שבה הכל קרה לי בפעם הראשונה , הכיתה שהתחילו לשים לב אליי , לאט לאט יצאתי מהילדה השקטה הזאת , לא יותר מדי אבל בכל זאת נפתחתי , זו הכיתה שניפצה לי את הבועה שחייתי בה , הילדותיות והתמימות שלי והכי חשוב ? זו הכיתה שהכרתי מישהו ששינה לי את החיים ....