עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

♥be yourself everyone else is already taken
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

יום השואה בשבילי

07/04/2013 23:51
SOL ASULIN
יום השואה, רגש, דעות, חברות, פולין
אני רוצה לעצור את הרצף של הסיפור חיים שלי ולהקדיש פוסט לכבוד יום השואה והגבורה .
שואה בה נרצחו יותר מ6 מיליון יהודים באכזריות רק בגלל שהם יהודים ולא משום סיבה אחרת .
הנושא הזה נוגע לליבי , הרי רק לפני כמה חודשים , בנובמבר 2012 , יצאתי למסע חשוב , מסע פולין . הייתי קשובה לכל מילה ומילה שנאמרה בהדרכות , היה חשוב לי לשמוע ,לדעת כמה שיותר , לאסוף את כל המידע הזה ולחבר לעצמי תמונה בראש .
לא באמת אפשר לתאר תמונות מזוויעות , אלה שלא חווה את התקופה הזאת לא יכולים לדעת את גודל הזוועות .
זה נורמלי לראות גופות ברחובות ? לראות רצח אחרי רצח כאילו זה דבר רגיל חסר משמעות? כאילו זה עוד משהו שקורה באורח חיים רגיל ביומיום ?
זה לא נתפס . איך ילדים קטנים שרדו את זה ? ועוד בתנאים הכי קשים שיכולים להיות ?קשה להבין דברים כאלה .
במסע שלי לפולין , 8 ימים , ראיתי רק שואה . ההפנמה של הדברים הייתה מהירה . החלחול של השואה לתודעה שלי השפיע עליי ובא לידי ביטוי במחשבות שלי לפני השינה .
תחילת היום - שואה . אמצע היום - שואה . סוף היום, גם שזה היה אמור להיות זמן להשתחרר ולהיות קצת עם החברים עדיין כל מה שהיה במחשבותיי זה שואה . לקראת היום הרביעי כבר היה קשה לי לשאת זאת . הרגשתי שאני מוצפת מבחינה רגשית , עצב ,כעס , כאב . הכל התערבב לי וזה הכניס אותי למן תחושת דיכאון . המעמסה הנפשית שהייתה לי הייתה כל כך גדולה וממש חיכיתי לחזור הביתה , חיכיתי לרגע שנעלה על המטוס חזרה לישראל .
הייתי חייבת להשתחרר מזה . אני בן אדם כזה שנוטה לברוח מעצב . אני לא מסוגלת להיות במקום שהעצב בו ממש גדול . 
זה מזכיר לי כשדוד שלי נפטר לפני כחודשיים . היה לי קשה להיות אצל סבתא שלי בשבעה , ברור שהייתי נוכחת כל יום שם ,אבל לא להרבה זמן . הייתי באה לשעתיים שלוש וחוזרת הביתה . לא נשארתי עם אמא שלי שם . היה לי קשה לראות את סבתא שלי נשברת ככה , וגם בהלוויה עצמה היה לי עוד יותר קשה כשלבכי הצטרפו אמא שלי ואחיות שלה .ברחתי . פשוט ככה . כשאני נמצאת במקום שאפוף הרבה בעצב אני חייבת לצאת משם . וכשאי אפשר לצאת , כי כמובן צריך לכבד אחרים ,אני מרגישה כמו בכלוב , אני מרגישה שאני נואשת למצוא את המפתח כדי לצאת משם כדי להרגיע לעולם האופטימי שלי שמלווה אותי כל החיים , כל הדרך . אני לא יודעת אם זה טוב , אני לא יודעת אם האופטימיות שלי פוגעת במציאות עצמה .
בדיוק כמו היום . תמיד בימי זיכרון של השואה אני נמנעת מלראות סרטים או תוכניות שמדברות על זה . במיוחד היום , ביום השואה הזה , אחרי שחוויתי מסע קשה לפולין . 8 ימים חוויתי שואה וממש קשה לי עם עוד יום כזה . אני בורחת , יש בי את יצר האסקפטיזם הזה שגורם לי לרצות לראות תוכניות אחרות , לראות סרטים רגילים ולהתעלם מהמשמעות של היום הזה .
שאלתי בקבוצה שלנו בווצאפ את חברות שלי אם יש להן סרט להמליץ לי .
חברה שלי אמרה שזה לא מכבד , "כבוד מינימלי" היא אמרה . הסברתי לה שקשה לי לחזור לזה שוב , שזה מכניס אותי לדיכאון ושהשנה ראיתי מספיק שואה . היא לא הבינה אותי . היא עדיין עם הדעה שלה שאסור לראות ביום השואה תכנים אחרים שלא כוללים שואה .
אמרתי לה שלא סתם המשלחת של פולין הייתה בראש סדר העדיפויות שלי מבין 2 המשלחות  הרי היו לנו 2 . משלחת אחת של פולין והשנייה משלחת שמתבססת על הנאה בלבד וביקרו בארצות : צרפת , הולנד שוויץ וגרמניה. כל החברות שלי יצאו למשלחת של הנאה מלבדי . אני העדפתי לצאת למשלחת של פולין , כמובן שאם ההורים שלי יכלו לממן לי את שתי המשלחות הייתי יוצאת, אבל הייתי צריכה לבחור ובחרתי במשלחת המהותית שאני חושבת שכל יהודי צריך לחוות , לא הייתי סולחת לעצמי אם לא הייתי יוצאת למרות כל הקשיים הנפשיים שחוויתי.
אז חברה שלי השיבה שדווקא בגלל זה אני צריכה לכבד את זה יותר .
בסדר , מקבלת דעות אך בסופו של דבר אני עושה מה שאני מרגישה . כרגע אני בוחרת להמשיך עם הדרך שלי ולהיות קצת מנותקת מהיום החשוב הזה . דווקא בגלל שזה משמעותי בשבילי אני בורחת . האם זה דבר רע ? האם זה טעות ? לפי הלב אני מרשה לעצמי לבחור בדרך שטוב לי אך הראש לא נותן מנוח ..
LoLa
08/04/2013 00:17
זה בסדר גמור לנסות להתנתק מהעולם..
זה קורא הרבה כשיש עומס נפשי קשה, אני מבינה אותך..
זה לא דבר רע וזה לא טעות.. תעשי מה שאת בוחרת לנכון.
עצה שלי: תנסי למצוא זמן איכות עם עצמך, יכול להיות שניתוק מהכל יקל עלייך.
SOL ASULIN
08/04/2013 19:44
צודקת , זה מה שאעשה :)
08/04/2013 16:33
מבינה , תנשמי תירגעי קחי לך חופש .
תעשי מה שאת רוצה ובוחרת ...
יום השואה זה יום עצוב >:
ואמ מסכימה עם זאת שנתנה לך תעצה ♥
SOL ASULIN
08/04/2013 19:46
לגמרי יום עצוב : (
וכן גם אני מסכימה איתה ♥
12/04/2013 17:06
גם אני חושבת שאת צריכה להתנתק מהכל, את צריכה קצת זמן עם עצמך.
במיוחד שזה יום עצוב.
גם אני כזאת.
אני לא יכולה לראות הרבה זמן דברים עצובים.
אני תמיד נזכרת בסבתא שלי שהייתה בשואה.
כשתמיד בא היום הזה אני מרגישה את מה שסבתא שלי עברה.
למזלי היא עדיין חיה ונושמת ואני גאה בזה שהיא חיה ושיצא לי להכיר אותה.
אבל בסופו של דבר, כל יהודי צריך לדעת מה עברו היהודים שחיו בשואה.
אני יעל
25/07/2013 00:14
את מזכירה לי. גם אני הייתי במשלחת , לגרמניה. ארץ יפה, נוף והכול, אבל הלב מביא את הערכים החזקים של החובה לזכור. גם אצלנו במשלחת היו כמה חבר'ה שיותר עניין אותם לבלות ולהשתעשע, והיינו כמה חבר'ה שהערנו להם- שכחתם למה באנו???
זה היה ביקור קשה.
אני זוכרת שהאבא של המארחת שלי, גרמני קלאסי, עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני, הביט בי במבט אנטיפטי ושאל- "מי זאת?", אני הרגשתי איך הדם שלי קופא.
אחר כך שאתי את המארחת- למה הוא מתייחס אלי ככה? והיא אמרה בחביבות- אה, הוא פשוט לא ידע מי את...
אני חושבת שיש חשיבות למסע מסוג זה.
אמי היתה בסכנת חיים בזמן השואה, וממנה למדתי בהקשר זה, שיש חשיבות לחיים: לעשות מאמצים שהחיים פה בארץ יהיו מכובדים, עם כבוד לזולת, ועזרה לאחרים.
אישה אחרת, ניצולת שואה ,אמרה לי- באושוויץ טרחו להזכיר לנו שאנחנו יהודים, ועכשיו שאנחנו בישראל, חשוב שלא תהיה בינינו שנאה זה לזה. כולנו יהודים. לא משנה מאיזה מוצא אנחנו...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: